רקע על ארץ תימן

תימן

דגל
סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: רפובליקה מאוחדת

יבשת
אסיה, אפריקה, המזרח התיכון, חצי האי ערב
שפה רשמית
ערבית
עיר בירה
צנעא15°21′17″N 44°12′24″E
העיר הגדולה ביותר
צנעא
משטר
רפובליקה
ראש המדינה- נשיא- ראש ממשלה
נשיאעלי עבדאללה סאלחעלי מוחמד מוג'ור
הקמה- תאריך
איחוד תימן22 במאי 1990
שטחאחוז מים
527,970 קמ"רזניח48 בעולם
אוכלוסייה (2005)צפיפות:
20,727,063 נפש39 נפש לקמ"ר53 בעולם
תמ"ג (2005)תמ"ג לנפש:
19,324 מיליון $932 $112 בעולם
מטבע
ריאל תימני (YER)
אזור זמן
UTC +3
סיומת אינטרנט
ye
קידומת בינלאומית
967+
הרפובליקה של תימן (בערבית: الجمهوريّة اليمنّيّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח תיכונית בחצי האי ערב בדרום-מערב אסיה. היא גובלת בים הערבי, במפרץ עדן ובים האדום, בין עומן וערב הסעודית.
[עריכה] היסטוריה
תימן היא מדינה בעלת היסטוריה ארוכה מאוד, בין הארוכות במדינות המזרח הקרוב.
בין המאה ה-12 לפנה"ס, ובין המאה ה-6 לספירה, היו בתימן כמה ממלכות: מעין, קתבאן, אוסן וחמיר. ממלכות אלו חלשו, בין השאר, על המסחר בין תימן להודו ולסין, והתבססו בעיקר על חקלאות. לבסוף, היו ממלכות אלה תחת שלטונם של אתיופיה ופרס. חלק מהחוקרים ממקמים את ממלכת שבא באזור זה.
האסלאם הגיע לתימן בשנת 630, בתקופת חייו של מוחמד. לאחר שהמושל הפרסי בודהן המיר את דתו לאסלאם, המירו את דתם שיח'ים נוספים, יחד עם שבטיהם. ולכן במאה ה-7 החליפים המוסלמים החלו להשתלט על האזור של תימן והאזור הפך לפרובינציה רחוקה. לאחר שהתפרקה החליפות נשלטה צפון תימן הקדומה על ידי אימאמים ממספר שושלות, בעיקר אימאמים משושלת הזיידים. האימאמים, שהיו מוסלמים שיעים, ייסדו את השלטון התיאוקרטי בתימן שהחזיק מעמד עד הזמנים המודרניים.


מפת תימן מסוף המאה ה-19
במאה ה-11 השתלטו החליפים הסונים ממצרים על מרבית צפון תימן, אך בפועל, נשאר הכוח בידי השושלות הגדולות כמו הזיידים, נג'הידס סולהידס ואחרות. עד אמצע המאה ה-15 העיר מוכה על חופי הים האדום הפכה לנמל הקפה המרכזי בעולם.
צפון תימן הייתה, למשך תקופה קצרה ושוב במאה ה-19, חלק מהאימפריה העות'מאנית, אולם הכוח האמיתי נשאר כשהיה בידי האימאמים משושלת הזיידים. בדרום תימן שלטו הבריטים מאז 1832 על נמל, ששימש את אוניות המסחר שעברו בין המזרח למערב. בהמשך גדלה חשיבות האזור בעיניי הבריטים עם פתיחת תעלת סואץ, והשפעתם באזור דרום תימן הלכה וגברה לאחר שהושגו הסכמים עם השליטים המקומיים ובריתות הגנה נכרתו בין הצדדים.
צפון תימן קיבלה את עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה. הבריטים, שהקימו אזור חסות באזור עיר הנמל הדרומית עדן במאה ה-19, עזבו בשנת 1967 ובאזור קמה דרום תימן. שלוש שנים מאוחר יותר אימצה ממשלת דרום תימן את הקומוניזם והתקרבה לברית המועצות. לאחר 20 שנות עוינות התאחדו שתי המדינות בשנת 1990. תנועת פורשים דרומית שקמה בשנת 1994 דוכאה במהירות. בשנים האחרונות מנהלת ממשלת תימן מלחמה קשה בצפון המדינה כנגד שבטים שיעים קיצוניים הרוצים להקים מדינה עצמאית שיעית שאינה מכירה בשבטים הסונים, שבטים אלה ממומנים על ידי איראן שמנסה לייצא את המהפכה השיעית. אותם שיעים קיצונים אף גירשו משפחות יהודיות מבתיהם תוך איום שאם לא יגורשו הם ירצחו, נשיא תימן עלי עבדאלה צאלח (אף הוא שיעי) דאג באופן אישי למלט את המשפחות היהודיות למקום מבטחים.
[עריכה] פוליטיקה
ערך מורחב – פוליטיקה של תימן
המערכת המשפטית מבוססת על החוק האסלאמי, החוק הטורקי, החוק האנגלי והחוק הנהוג בשבטי האזור. הממשלה התימנית אינה מקבלת את השיפוט הנהוג בבית הדין הבינלאומי של האו"ם. הרשות השופטת העליונה היא בית משפט עליון.
הרשות השופטת מורכבת מהנשיא (עלי עבדאללה סלח; הוא נמצא בתפקידו מה-22 במאי שנת 1990, הראשון של צפון תימן, ונכנס לתפקיד באיחוד של צפון תימן עם דרום תימן), ראש הממשלה (עלי מוחמד מוג'ור; הוא בתפקידו מאז מרץ 2007).
הרשות המחוקקת מורכבת מהפרלמנט השוכן בבית נבחרים חד ביתי, בעל 301 מושבים, שבו החברים נבחרים על ידי הצבעה בקרב העם למשך תקופה של חמש שנים. יו"ר הפרלמנט הוא השייח' עבדאלה אלאחמאר, מנהיג שבטי חאשד שבצפון המדינה המהווים את הכוח השבטי החזק ביותר.
זכות הצבעה היא מגיל 18 ומעלה.
[עריכה] כלכלה
תימן, אחת המדינות העניות ביותר בעולם הערבי, דיווחה על צמיחה חזקה באמצע שנות התשעים, עם תחילת הפקת הנפט, אך נפגעה ממחיריו הנמוכים בשנת 1998. תימן החלה בתוכנית שינויים מבניים בתמיכת קרן המטבע הבינלאומית, שנועדה להביא למודרניזציה של כלכלתה, ולהקלה בחוב הלאומי שלה. עליית מחירי הנפט ב-1999 שיפרה את מצבה.
בשנים הראשונות של המאה ה-21 פעלה תימן כדי לשמור על שליטה הדוקה בהוצאות ומימוש מרכיבים נוספים מתוכנית קרן המטבע. שיעור גידול האוכלוסייה הגבוה (3.4% בשנה) ומחלוקות פוליטיות פנימיות מסבכות את משימתה של הממשלה.
[עריכה] נתונים כלליים
· תמ"ג (תוצר מקומי גולמי): כוח הקנייה 15.09 מיליארד דולרים (לשנת 2003)
o שיעור הצמיחה: 2.8% (לשנת 2003)
o כוח קנייה לנפש: 800$ (לשנת 2003)
o הרכב לפי מגזר (לשנת 2003): חקלאות - 15.2%; תעשייה - 45%; שירותים אחרים - 39.7%
· אוכלוסייה מתחת לקו העוני: 15.7% (לשנת 2001)
· שיעור האינפלציה (שער הצרכן): 10.8% (לשנת 2003)
· כוח עבודה: 5.79 מיליון (לשנת 2003)
o לפי תעסוקה: רוב האנשים מועסקים בחקלאות. ואילו בשירותים, בנייה, תעשייה ומסחר, מועסקים מתחת לרבע מכוח העבודה של תימן.
· שיעור האבטלה: 35% (לשנת 2003)
· תקציב (לשנת 2003):
o הכנסות: 3.729 מיליארד דולרים
o הוצאות: 4.107 מיליארד דולרים
· תעשייה: ייצור של נפט גולמי וזיקוק נפט; ייצור בזעיר אנפין של אריגי כותנה, ושל סחורת עור; עיבוד מזון; מלאכת יד; ייצור מועט של אלומיניום; ייצור מלט
o שיעור צמיחה בייצור התעשייתי: 3% (לשנת 2003)
· ייצור חשמל: 3,010 GWh
o ייצור חשמל לפי מקורות (לשנת 1998): דלק מאובנים (100%); מים (0%); תוצרת גרעינית (0%); אחרים (0%)
o צריכת חשמל (לשנת 1998): 2,083 GWh
o ייצוא חשמל (לשנת 1998): 0 kWh
o ייבוא חשמל (לשנת 1998): 0 kWh
· תוצרת חקלאית: דגנים, פירות, ירקות, קפה, כותנה, קאת, תוצרת מחלבות, עופות, בשר בקר ודגים
· ייצוא: 3.92 מיליארד דולרים (לשנת 2003)
o סחורות ייצוא: מזון וחיות; מכונות וציוד; ייצור סחורה
o שותפים לייצוא (לשנת 2003): איחוד הנסיכויות הערביות (13.5%), ערב הסעודית (10.8%), סין (9.4%), ארצות הברית (5.2%), כווית (4.7%), צרפת (4.3%)
· חוב חיצוני: 6.044 מיליארד דולרים (לשנת 2003)
· סיוע כלכלי: 2.3 מיליארד דולרים
· מטבע: ריאל תימני (YER)
· שוק הון: בתימן אין עדיין בורסה מוסדרת, ולא מתנהל מסחר רב צדדי בניירות ערך.
[עריכה] שלטון מקומי
מבחינה אדמיניסטרטיבית, תימן מחולקת ל-20 מחוזות, ועיר הבירה.

מחוזות תימן:
1. אבין (أبي)
2. עדן (عدن)
3. א-דאלע (الضالع)
4. אל-ביצ'א (البيضاء)
5. אל-חודיידה (الحديدة)
6. אל-ג'וף (الجوف)
7. אל-מהרה (المهرة)
8. אל-מחוית (المحويت)
9. עמראן (عمران)
10. דמאר (ذمار)
11. חצרמוות (حضرموت)
12. חג'ה (حجة)
13. איב (إب)
14. לחג' (لحج)
15. מארב (مأرب)
16. צעדה (صعدة)
17. צנעא (صنعاء)
18. שבוה (شبوة)
19. תעז (تعز)
20. צנעא (עיר בירה)
21. רימה (ريمه)
[עריכה] גאוגרפיה


מפה של תימן
תימן נמצאת בדרום מערב אסיה , בדרום חצי האי ערב, וגובלת עם הים הערבי, מפרץ עדן והים האדום, ממערב לעומאן, ומדרום לערב הסעודית. נקודת הציון שלה היא במזרח התיכון. השטח של תימן הוא 527,970 קילומטרים רבועים, וקו החוף הוא באורך של 1,906 קילומטרים. האקלים חם ולח, והוא מושפע מהמונסון התקופתי.
בתימן יש משאבים טבעיים רבים, כגון נפט, דגים, מלח, שיש, פחם, זהב, עופרת, ניקל ונחושת (בעיקר במזרח תימן). למרות זאת, רוב אדמת תימן אינה מנוצלת לעיבוד ולהבאת יבול, אלא יותר לשדות מרעה (30%) ולמטרות אחרות.
בתימן אין כמות מספקת של מים מתוקים, ויש פגמים באספקת המים הראויים לשתייה. כמו כן קיימת סכנת תמידית, בעיקר בקיץ, של סופות חול ואבק.
[עריכה] נתונים כלליים
· שטח:
o כללי - 527,970 קילומטר רבוע
o מים - 0 קילומטר רבוע
o אדמה - 527,970 קילומטר רבוע
· גבולות אדמה:
o כללי: 1,746 קילומטרים רבועים
o גבולות ארצות: עומאן - 288 קילומטרים; ערב הסעודית - 1,458 קילומטרים
· קו החוף: 1,906 קילומטרים
· אקלים: בעיקר מדבר; חם ולח לכיוון החוף המערבי; מתון בהרים המערביים, מושפע מהמונסון התקופתי; באופן מיוחד חם, יבש ומדבר קשה במזרח
· פני הקרקע: מישור החוף הצר, שפוע בגבעות והרים מחוספסים; תימן מחולקת למישורים ורמות מדבריות.
· קיצוניות גובה:
o הנקודה הנמוכה ביותר - הים הערבי, 0 מטרים
o הנקודה הגבוהה ביותר - ג'בל אן נבישאובי, 3,760 מטרים
· משאבים טבעיים: נפט, דגים, מלח, שיש, פחם, זהב, עופרת, ניקל ונחושת (בעיקר במזרח תימן).
· שימוש אדמה:
o אדמה ראויה לעיבוד: 3%
o אדמה בעלת יבול תמידי: 0%
o שדה מרעה תמידי: 30%
o אחרים: 63%
· אדמת שלחין: 3,600 קילומטרים רבועים
· סכנות תמידיות: סופות חול וסופות אבק בקיץ
· סביבה - מים: מקורות מים מתוקים מצומצמים; אין מספיק אספקת ראויים לשתייה; רעיית יתר; סחיפת קרקע; מדבור
[עריכה] דמוגרפיה


תרשים המתאר את מספר תושבי תימן (באלפים), בין השנים 1961-2003.
אוכלוסיית תימן מנתה כ-19.7 מיליון נפש במפקד אוכלוסין בשנת 2004. על-פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA הוערכה האוכלוסייה ב-22.2 מיליון נפש ביולי 2007. אוכלוסיית תימן היא אוכלוסייה צעירה יחסית. הריבוי הטבעי גבוה, והוערך ב-3.46% לשנה ב-2007, ותוחלת החיים נמוכה - 62.5 שנה (2007).
שלא כמו תושבי ארצות אחרות בחצי האי ערב, שהם מבחינה היסטורית נוודים או חצי-נוודים, התימנים הם תושבי קבע ברובם המוחלט. הם מתיישבים במעט ערים, ובהרבה כפרים ועיירות, המפוזרים לרוחבה של תימן.
התימנים מחולקים לשני קבוצות דתיות אסלאמיות ראשיות: אנשי הפלג השיעי של שושלת הזיידיה (זייד בן עלי חתנו של מוחמד שנרצח על ידי הסונים), הנמצאים בצפונה של תימן ובצפון מערבה, ואנשי שושלת השאפעיה מהפלג הסוני, המצויים בדרום תימן ובדרום מזרחה. למרות שהשיעים הזיידים מהווים מעט פחות ממחצית האוכלוסייה הם מהווים את הבסיס שעליו נשען המשטר התימני, זוהי מסורת בת מאות שנים ששבטי הצפון שלהם, בפרט השבטים חאשד ובכיל על מיליוני אנשיהם הלוחמים ולהם צבא של ממש בהנהגת מנהיגיהם השייך עבדאלה אלאחמאר ראש שבטי חאשד והשייך עבדל עזיז אשריף ראש שבטי בכיל קובעים את מדיניות המדינה. מעולם לא הצליחה שום מעצמה עולמית לכובשם. הם אלו שהביסו את המצרים והרוסים והטורקים.
הערבית היא השפה הרשמית של תימן, אף אל פי שהאנגלית הולכת ומתפשטת ברחבי הערים הגדולות והראשיות.
אוכלוסיית תימן הומוגנית מאוד, וכ-95 אחוזים מתושביה הם ערבים, חלקם ממוצא בדואי. בנוסף להם חיים בתימן מיעוטים קטנים של יהודים, סומאלים ואחרים. כ-33 אחוזים מהתושבים מתגוררים בערים. כ-97 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים, וכיום עולה מספר הסונים על זה של השיעים.
התרבות של תימן עומדת בחותם אסלאמי מובהק. חתונות ואירועים חברתיים שונים מלווים במחולות, אבל גברים רוקדים בנפרד מנשים. מחולות הגברים מבוצעים לעתים קרובות עם כלי נשק מסורתיים, כמו חניתות. האומנויות הנפוצות בתימן כוללות עבודות זהב וכסף, תכשיטים, עבודות מתכת ועבודות אבן. הספרות העממית של תימן היא בעלת מסורת ארוכה, והצורה הבולטת בה היא שירים העוסקים בנושאים כלליים, כמו אהבה ומוות.
הלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים הם חינם. כ-75 אחוזים מהילדים מבקרים בפועל בבתי הספר היסודיים. בתימן פועלות שתי אוניברסיטאות, אוניברסיטת צנעא, שנוסדה ב-1970, ואוניברסיטת עדן, שהוקמה ב-1975. שיעור האוריינות נמוך ועמד ב-2003 על מעט יותר ממחצית האוכלוסייה, תוך פער גדול בין גברים לנשים. בין הגברים, 70 אחוזים יודעי קרוא וכתוב ואילו בין הנשים רק כ-30 אחוזים.
תימן היא מדינה בעלת אחוז פשיעה ועבריינות מהנמוכים בעולם, על-פי דיווחיה. [1]
[עריכה] יהודים
ערך מורחב – יהדות תימן
ההיסטוריה של יהדות תימן היא ארוכת טווח. ראשית ההתיישבות היהודית בתימן הייתה לאחר חורבן בית המקדש הראשון (בשנת 422 לפנה"ס). יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה. תנועת "אבלי ציון" שפעלה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, פעלה גם בתימן, ואף נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופה זו.
קהילת יהודי תימן הייתה הגוף הארגוני לשם סיפוק הצרכים החברתיים והדתיים של היהודים בתימן. כמו כן, קהילת יהודי תימן דאגה ליהודים גם בהקמת מוסדות לימוד, פיקוח על המלמדים בתלמודי התורה והישיבות ולעתים אף סיפוק הצרכים של לימודי התלמידים העניים שבאותו האזור. ברוב קהילות היהודים בתימן היו מוסדות צדק, דהיינו מוסדות לגמילות חסדים, מוסדות למען היתום והאלמנה (חלק ממוסדות אלו אף התמחו בהברחת והסתרת יתומי היהודים בתימן) ולמען פדיון שבויים. היו קהילות בתימן, שאף הקימו בתי תמחוי, מעין קופות חולים ואכסניות שונות. חובה נוספת של הקהילה הייתה להכשיר בתי עלמין ואנשי "חברה קדישא".
המסורת השונה של יהודי תימן הבדילה אותם משאר קהילות היהודים, ואף עתה הם נחשבים לעדה שלישית, לצד הספרדים והאשכנזים. החינוך היהודי-תימני מיוחד, מבחינת תוכנו וגם מבחינת שיטת ההוראה שלו. אישור לכך "פירמאן" שיהודי תימן הם קהילה נפרדת לכל דבר, כולל זכותם למוסדות קהילה ובתי דין ניתן למארי אברהם אלנדאף מי שהיה ראש הקהילה התימנית בירושלים במשך 35 שנה. האישור ניתן מהחכם באשי הרב אברהם הלוי.
חכמי תימן התכתבו בנושאי הלכה עם גאוני בבל, וחלק מתשובות הגאונים נשמרו והובאו מעדות תימן בפירוש קדום על הלכות הרי"ף. יהודי תימן שלחו תרומות לישיבות בבל, ודבר זה מוזכר במכתבי הגאונים.
בתקופת הכיבוש של הפאטמים הרבו יהודי תימן להתכתב עם יהודי מצרים. לאחר שהרמב"ם עזר לביטול הגזירות של האיובים, יהודי תימן נקשרו לרמב"ם, התכתבו עמו, ואף קיבלוהו כ"מרא דאתרא" לעולם. יהודי תימן הרבו לעסוק בהלכה ובפילוסופיה, וספרים רבים חוברו על חיבוריו של הרמב"ם. קשר זה עם הרמב"ם נמשך גם עם צאצאיו.
בתקופת גזירותיו של המושל הטורקי (בשנת 1618), התפשטה הקבלה בתימן, ולמרות זאת, היא לא הצליחה לדחוק לגמרי את הפילוסופיה. חכמים רבים כללו עתה בספריהם גם קבלה וגם פילוסופיה, כגון הרב שלום שבזי.
ספרות-המדרש התימנית טבועה אף היא בחותם השפעת חיבורי הרמב"ם בהלכה ובפילוסופיה. שימוש נרחב בחומר המדרשי שבכתבי היד ובדפוסים עשה רבי מאיר כשר באנציקלופדיה התלמודית שלו - "תורה שלמה".
יוצאי תימן הקימו במדינת ישראל ובחו"ל קהילות יהודיות תימניות רבות, המצטיינות בתפילה קפדנית (התימנים נוהגים להגיד מילה במילה לאט בתפילה, ובהברה מיוחדת משלהם), ושמירה מדויקת ביותר על נוסחים עתיקים וקדומים של ספרי חז"ל וחכמי ישראל הקדומים.
[עריכה]

תחבורה
כתוצאה מהעוני של תימן, התשתית התחבורתית של תימן נחשבת לפחות טובה בהשוואה לזו של מדינות שכנות ועשירות יותר. הדרכים אינן טובות בדרך כלל, אך ישנן מספר תוכניות לשפר את רמתן. אין בתימן רשת של מסילות רכבת, המאמצים לשדרג את תשתיות נמלי התעופה דעכו, והשימוש בטלפון ובאינטרנט מוגבל. נמל עדן השתקם במידה משמעותית מאז ההתקפה ב-2002. יש צפי להגדלת פעילות הנמל בעקבות השקעה של חברה מדובאי.
אורך הכבישים הכולל הוא 67,000 ק"מ, אך מתוכם נסללו רק כ-7,700 (נכון ל-1996).
בסך הכל יש בתימן 50 נמלי תעופה (נכון ל-1999), אך רק ב-13 מתוכם מסלולי המטוסים סלולים.
[עריכה] תיירות
צנעא, עיר הבירה, שוכנת בהרים שבמערב המדינה. אתרי תיירות ידועים בה הם מצודת קסר א-סילה, שנבנתה מחדש במאה השביעית לספירה, העיר העתיקה, המוקפת בשרידי החומות שתחמו בעבר את גבולותיה ושוק באב אל-יאמן, המחולק ל-40 אגפים נפרדים, שכל אחד מהם מתמחה בסחורה מסוג מסוים. השוק הוקם לפני 1,000 שנה, ובו אגף תבלינים מרשים. המסגד של צנעא הוא אחד העתיקים בעולם. הוא הוקם בימי מוחמד, ושוכן במבנה מרשים. במוזיאון הלאומי מוצגים פסלי ברונזה ופריטי אמנות עממית שונים.
מצפון-מזרח לצנעא נמצאת העיר מאריב, בירת ממלכת שבא הקדומה. למרות ההזנחה, נותרו בה שרידים ארכאולוגיים מעניינים. בסמוך לעיר נמצאים שרידי סכר מאריב, שהוקם על ידי ממלכת שבא.
מדרום למאריב, על חוף מפרץ עדן שבים הערבי, שוכנת העיר עדן, שבה מוזיאון לאומי לעתיקות, המציג אוסף של חפצי אמנות מלפני התקופה האסלאמית; רובע העתיק, השוכן בלוע של הר געש לא פעיל; מאגרי המים הגדולים החצובים בסלע; מוזיאון אתנוגרפי ומוזיאון הצבאי.
מצפון-מערב לעדן נמצאת העיר תעיז, השוכנת בגובה 1,400 מטרים מעל פני הים. אתרים ידועים בעיר הם העיר העתיקה, שאחדות מהחומות שהקיפו אותה עדיין קיימות; ארמון האימאם אחמד, שבו פועל כיום מוזיאון; והשוק הססגוני. מפסגת הר סאבר הסמוך (כ-3,000 מטרים מעל פני הים) נשקף נוף מרהיב של העיר.
בתימן פועלים ארבעה נמלי תעופה בינלאומיים: ליד צנעא, בסמוך לתעיז, ליד אל חודיידה שבמערב המדינה ובסמוך לעדן. טיסות סדירות מגיעות לתימן מלונדון, מקהיר ומעמאן.